גולדן סטייט-סן אנטוניו.

גולדן סטייט: אין יותר מדי מה לכתוב על משחק שבו השחקן הכי טוב של היריבה לא שיחק (והיא הפסידה ב-36 הפרש), אבל אנסה בכל זאת. הווריורס הצליחו להניע את הכדור בצורה מדהימה ברבע הראשון (11 אסיסטים ל-12 סלי שדה) כשגרין עם 3 אסיסטים ברבע וגם קרי חוגג באין יותר מדי הפרעה. בניגוד למשחק הראשון, הלילה גולדן סטייט הייתה גולדן סטייט. זה קשור לחופש התנועה של גרין שלא קיבל את קוואי לשמור עליו בניגוד למשחק הראשון, וללא ספק השפיע.

דבר חשוב נוסף, מן הסתם, היה ההגנה. הווריורס הצליחו למנוע מגרין וגאסול לקבל כדורים בתחילת המשחק ולשני שחקני ההתקפה המרכזיים של סן אנטוניו היו 9 זריקות משותפות במחצית הראשונה מתוך 47. הם פשוט הצליחו למנוע את הנעת הכדור של הספרס, וזה לא מקרי שג'ונתון סימונס היה היחיד שעבר את ה-20 נקודות, כשרוב קליעותיו (62.5%) לא באו מאסיסטים. המשחק הקבוצתי של סן אנטוניו פשוט נעלם, ואם לא יהיה שינוי כלשהו (או חזרה של לנארד) זה סוף הסיפור.

סן אנטוניו: השאלה עכשיו מבחינת הספרס היא מה הלאה, ויש שני מקרים אפשריים. בראשון קוואי חוזר למשחקים 3-4 והמשך הסדרה, בשני לא. אם הוא חוזר הם יכולים להשתמש בשיטה שעבדה נהדר במשחק הראשון עד לפציעתו – הוא שומר על גרין ובהתקפה מנסים לשחק על אולדריג' או על החדירות האפקטיביות של האיש השקט לסל. ככה הם הגיעו ליתרון של 20 נקודות באמצע הרבע השלישי, לפני הקטע עם זאזא. מגיע לנו, כאוהדים, משחק מול הספרס עם קוואי וגולדן סטייט ואני מקווה שיהיה אחד בסדרה הזאת.

אם הוא לא חוזר, אז פתרון טוב יוכל להיות להוריד את דני גרין לספסל ולהעלות את קייל אנדרסון כסמול פורוורד פותח. גרין טוב כשההתקפה טובה, קצת כמו קליי תומפסון אצל היריבה, וכשקוואי בחוץ אני לא יודע כמה הוא יוכל לתרום (2 מ-7 מהשדה היום). השילוב של סימונס כשוטינג גארד נותן לספרס סייז ואפשרות לנקודות קלות באמצעות בידודים שלו על קרי. זה נשק שיכול להיות שימושי ויכריח את ההגנה של גולדן סטייט להתאים את עצמה, כי אסור להשאיר את אולדריג' או גאסול לבד. זה אחד הפתרונות הכי סבירים מבחינתם כרגע, אבל עדיין בלתי אפשרי כמעט לראות אותם עוברים את הווריורס בלעדיו.